מרגשות למילים לקשרים: כיצד שפה רגשית תומכת בכישורים חברתיים אצל ילדים?

מאת ד"ר בוני לוין־אשר, קלינאית תקשורת, מרצה וחוקרת התפתחות שפה

אוקטובר 2026

ילד חוזר מבית הספר ואומר: "היה לי לא כיף היום". מה בדיוק קרה לו? האם הוא עצוב, מאוכזב, נעלב, מתוסכל או אולי חש דחוי? לכל אחת מהמילים האלה משמעות מעט שונה. כאשר ילדים מכירים מילים המתארות רגשות מגוונים, הם יכולים לדייק את החוויות שלהם, להסביר לאחרים מה הם מרגישים ולהבין טוב יותר גם את רגשותיהם של הסובבים אותם.

אוצר מילים רגשי עשיר הוא אחד היסודות החשובים להתפתחות השפה הרגשית, למודעות עצמית ולתקשורת חברתית. הוא מעניק לילדים כלים לשוניים להתבונן בעולמם הפנימי, לשתף בחוויותיהם ולהשתתף בשיחות משמעותיות על רגשות, מחשבות ויחסים.

מדוע חשוב להרחיב את אוצר המילים הרגשי?

בתחילת ההתפתחות ילדים לומדים לזהות ולשיים (לכנות) רגשות מוכרים, כמו שמחה, עצב, כעס ופחד. בהדרגה הם יכולים להכיר מילים מדויקות ומורכבות יותר, כגון תסכול, אכזבה, עלבון, מבוכה, גאווה, סיפוק והקלה.

ההבחנה בין המילים חשובה. ילד שאומר "אני כועס" עשוי לגלות, באמצעות שיחה, שהוא בעצם מאוכזב משום שלא הצליח במשימה, או נעלב משום שחבר לא שיתף אותו במשחק.

הרחבת אוצר המילים מאפשרת לילדים ליצור הבחנות מדויקות יותר בין חוויות רגשיות. המחקר מצביע על קשר בין ידע לשוני לבין הבנת רגשות, ומציע כי מילים המתארות רגשות משתתפות באופן שבו ילדים מארגנים ומבינים את עולמם הרגשי .(Pons et al., 2003; Hoemann et al., 2019)

מחקר שבחן ילדים בגילים 4–9 מצא כי אוצר המילים הרגשי שלהם קשור להבנת רגשות גם מעבר לתרומתו של אוצר המילים הכללי. בגיל הגן נמצא קשר בין היקף אוצר המילים הרגשי לבין ידע על ויסות רגשי, ואילו בגיל בית הספר נמצא שגם עומק ההבנה של משמעות המילים חשוב להבנת רגשות .(Streubel et al., 2020)

לכן, היכרות עם מילים רגשיות היא התחלה משמעותית של תהליך התפתחותי רחב: מן היכולת לתת שם לרגש, אל היכולת להבין את הסיבות לו, לדבר עליו ולשתף בו אחרים.

משפה רגשית להבנת האחר ולכישורים חברתיים

כישורים חברתיים כוללים מגוון יכולות: יצירת קשרים, שיתוף פעולה, התחשבות באחר, התמודדות עם אי־הסכמות ופתרון בעיות בין־אישיות. כדי להתנהל במצבים חברתיים, ילדים נעזרים ביכולת לזהות ולהבין רגשות  -  הן של עצמם והן של אחרים. למשל, כאשר ילד מבין שחברו נעלב משום שלא הוזמן למשחק, הוא יכול להתייחס לא רק להתנהגות החיצונית של החבר אלא גם לחוויה שעומדת מאחוריה.

מחקרים מצאו קשר עקבי בין הבנת רגשות לבין כשירות חברתית. מטא־אנליזה של Trentacosta ו־Fine  משנת 2010 הצביעה על קשר בין ידע רגשי לבין תפקוד חברתי והתנהגותי. גם מחקרי אורך מצאו שהיכולות הרגשיות של ילדים בגיל הגן קשורות לתפקודם החברתי בהמשך  .(Denham et al., 2003; Ensor et al., 2011)

במחקר אורך של Ensor ועמיתיו (2011), שעקב אחר ילדים מגיל שנתיים עד ארבע, נמצא כי הבנת רגשות בגיל שלוש הייתה קשורה להתנהגות פרו־חברתית בגיל ארבע. ממצא זה מדגיש את מקומה של הבנת רגשות בהתפתחות החברתית של ילדים.

מחקרי התערבות מוסיפים לכך נדבך חשוב: נמצא ששיחות מובנות על רגשות, סיבותיהם ודרכי התמודדות עשויות לקדם הבנת רגשות וחלק מן ההתנהגויות הפרו־חברתיות, כגון התחשבות ועזרה לאחר (Ornaghi et al., 2015; Brazzelli et al., 2021).

להבין שלאחר יש מחשבות ורגשות משלו

אחד המרכיבים החשובים בהתפתחות החברתית הוא תאוריית התודעה (Theory of Mind)  -  היכולת להבין שלאנשים אחרים יש מחשבות, רצונות, אמונות ורגשות, ושאלה עשויים להיות שונים משלנו.

דמיינו שני ילדים שחוו את אותו אירוע: האחד מרגיש התרגשות, והשני חושש. היכולת להבין ששניהם יכולים לחוות רגשות שונים באותה סיטואציה היא חלק חשוב מהתפתחות ההבנה החברתית.

שיחה על מצבים מנטליים מזמינה ילדים לשאול: מה האחר חושב? מה הוא רוצה? למה הוא פעל כך? כיצד הוא מרגיש? הבנת מצבים מנטליים מתפתחת בהדרגה במהלך הילדות. ילדים לומדים להבחין בין רצונותיהם לרצונות של אחרים, להבין שלאדם אחר עשוי להיות ידע שונה משלהם, ובהמשך גם להבין שאנשים עשויים להחזיק באמונות אחרות .(Wellman, 2014) מטא־אנליזה של Tompkins ועמיתיה (2018), שכללה 2,298 ילדים, מצאה קשר בין שיח הורי על מצבים מנטליים לבין הבנה חברתית של ילדים, לרבות הבנת רגשות ואמונות.

השפה מאפשרת לנו להפוך את העולם הפנימי של הדמויות ושל האנשים שסביבנו לנושא שאפשר לדבר עליו, לחקור אותו ולהבין אותו יחד.

ספרי ילדים ומשחקים: הזדמנות לשיח רגשי עשיר

ספרי ילדים מציגים דמויות המתמודדות עם הצלחות, אכזבות, פחדים, תקוות וקשרים חברתיים. במהלך הקריאה אפשר לעצור ולשאול: "מה הדמות מרגישה?", "למה היא מרגישה כך?", "מה היא חושבת?" או "מה הייתם עושים במקומה?"

מחקר ישראלי של Bergman Deitcher ועמיתיה (2021) מצא כי קריאה משותפת שכללה שיח על מחשבות, רגשות ומצבים חברתיים תרמה לשיפור במדדים של שפה רגשית והבנה חברתית בקרב ילדי גן שהשתתפו בהתערבות. גם במחקר ישראלי של Aram, Fine ו־Ziv  משנת 2013 נמצא שהדרכת הורים לקריאה משותפת המתייחסת הן לעלילה והן למחשבות, לרגשות ולכוונות של הדמויות הובילה לשיח עשיר יותר בין ההורים לילדיהם סביב תכנים אלה.

ממצאים אלה מדגישים את ההזדמנות הטמונה בקריאה משותפת: מעבר להנאה מהסיפור ומהעשרת אוצר המילים, הקריאה מאפשרת לילדים ולהורים לשוחח על העולם הפנימי של הדמויות ועל מצבים חברתיים.

גם המשחק יוצר הזדמנויות טבעיות לשימוש במילות רגש, להתנסות בנקודות מבט שונות ולשיחה על פתרונות למצבים חברתיים. אפשר, למשל, להציג לילדים מצב שבו שני חברים רוצים לשחק באותו צעצוע ולשאול: "מה כל אחד מהם מרגיש?", "מה כל אחד רוצה?" ו"איזה פתרון יכול להתאים לשניהם?"

כך הופכות המילים הרגשיות לחלק משיחה חיה ומשמעותית.

ללמוד על רגשות, מחשבות ונקודות מבט דרך ספרי ילדים

ספרי ילדים מאפשרים לנו להציץ לעולמן הפנימי של הדמויות: להבין מה הן מרגישות, מה הן חושבות, למה הן מתנהגות בדרך מסוימת ומה הן מקוות שיקרה. במהלך קריאה משותפת אפשר לעצור ולשאול שאלות המקדמות חשיבה על מצבים מנטליים: מה הדמות יודעת? מה היא חושבת על המצב? מה היא רוצה? האם דמות אחרת רואה את הדברים באותה דרך?

בואו נראה כיצד אפשר לעודד שיח על רגשות, מחשבות ונקודות מבט שונות באמצעות דוגמאות משלושה ספרי ילדים שכתבתי.

קסם של ילדה – להבין רגשות ולשנות את נקודת המבט

בספר ׳קסם של ילדה׳, קסם מתמודדת עם קשיים בלימודים ועם הצקות מצד חבריה. הסיפור מזמין שיחה על תחושות של עלבון ותסכול, על הדרך שבה ילדים מפרשים התנהגות של אחרים, ועל האפשרות לשנות את נקודת המבט כאשר מגלים יכולות וחוזקות שלא הכרנו.

אפשר לשאול:

• כיצד קסם מרגישה כאשר הילדים מציקים לה? האם היא עצובה, נעלבת, מתוסכלת או אולי חווה כמה רגשות יחד?

• מה הילדים בכיתה חושבים על קסם בתחילת הסיפור?

• מה הם מגלים עליה בעקבות הספר שהיא יוצרת?

• כיצד מידע חדש על אדם עשוי לשנות את הדרך שבה אנחנו מבינים אותו ומתייחסים אליו?

השאלות מאפשרות להרחיב את אוצר המילים הרגשי, להתבונן במחשבות וברצונות של דמויות שונות ולדון בקשר שבין פרשנות של מצב לבין התנהגות חברתית.

ציפור דרור – להבין רצונות וצרכים שונים ולגלות כוחות פנימיים

בספר ׳ציפור דרור׳, ציפודו נפצעת בכנף ומגלה שאינה יכולה עוד לעוף. היא פונה לבעלי חיים שונים בבקשת עזרה, אך לכל אחד מהם תוכניות וצרכים משלו. דרך המפגשים אפשר לשוחח על ההבדל בין רצונותיה של ציפודו לבין רצונותיהם של האחרים, ועל רגשות כמו אכזבה, עצב, תקווה וגאווה.

בהמשך, גברת ינשופה עוזרת לציפודו לגלות שהיא יכולה להגיע ליעדה בדרך אחרת  -  בהליכה. זוהי הזדמנות לדבר על פתרון בעיות, על גילוי יכולות אישיות ועל התמודדות עם שינוי.

אפשר לשאול:

• מדוע הפיל אינו יכול לעזור לציפודו? האם העובדה שאינו עוזר פירושה שלא אכפת לו ממנה?

• כיצד ציפודו מרגישה כשבעלי החיים אינם יכולים לעזור לה?

• מה גברת ינשופה יודעת או מבינה שציפודו עדיין לא זיהתה בעצמה?

• כיצד משתנים רגשותיה ומחשבותיה של ציפודו כשהיא מגלה שהיא מסוגלת ללכת?

דרך הסיפור אפשר לשוחח על הבנת נקודת המבט של האחר, על חיפוש פתרונות ועל היכולת לגלות כוחות ודרכי פעולה חדשות גם במצבים מאתגרים.

שקיק צימוקים – לחשוב על מחשבות האחר ולחזות תוצאות

בספר ׳שקיק צימוקים׳, מיכל מחפשת מקום מתאים לשמור בו את שקיק הצימוקים שאמה ביקשה ממנה להניח במקום. בכל אפשרות שהיא שוקלת, היא מדמיינת מה עשוי לקרות ומה יהיו ההשלכות על אנשים אחרים.

כאשר היא חושבת להניח את השקיק על הכיסא האהוב על סבתא, היא מביאה בחשבון שסבתא עשויה להתיישב עליו. כאשר היא שוקלת להניח אותו מתחת לכר של התינוק אפרים, היא חושבת על האפשרות שתעיר אותו משנתו.

הסיפור מזמן שיח על כוונות, ציפיות, חיזוי תוצאות והבנת נקודת המבט של האחר.

אפשר לשאול:

• למה מיכל רוצה שאמא תהיה מרוצה ממנה?

• מה היא חושבת שיקרה אם תניח את השקיק על הכיסא?

• מה סבתא יודעת על השקיק שמיכל מחזיקה?

• כיצד מיכל מביאה בחשבון את הצרכים של בני המשפחה כשהיא בוחרת מקום לשקיק?

• כיצד אמא מפרשת את מעשיה של מיכל בסיום הסיפור?

ההתבוננות במחשבותיה של מיכל מאפשרת לילדים לעקוב אחר תהליך של קבלת החלטות, להבין כוונות וציפיות ולגלות כיצד פעולה אחת עשויה להשפיע על אנשים שונים.

מה משותף לשלושת הספרים?

בכל אחד מהם אפשר להתחיל בהרחבת אוצר המילים הרגשי, ובהמשך לעודד שיחה על מחשבות, רצונות, אמונות וכוונות.

׳קסם של ילדה׳ מזמין התבוננות בפרשנויות חברתיות ובהשתנות תפיסות; ׳ציפור דרור׳ מדגים כיצד לאנשים שונים יש צרכים ורצונות שונים; ו׳שקיק צימוקים׳ מאפשר לעסוק בחיזוי מחשבות, ציפיות והשלכות של פעולות.

כך הקריאה המשותפת הופכת להזדמנות לפיתוח שפה רגשית, להבנת מצבים מנטליים ולטיפוח כישורים חברתיים.

שפה רגשית, מודעות עצמית וחוסן רגשי

היכולת לזהות ולתאר חוויות רגשיות קשורה גם למודעות עצמית: היכולת להתבונן במה שאנחנו מרגישים, להבין מה עורר את הרגש ולחשוב כיצד נרצה להגיב.כאשר ילד מסוגל לומר "אני מתוסכל כי ניסיתי שוב ושוב ולא הצלחתי", הוא מבטא הבנה מדויקת יותר של החוויה שלו. שיחה כזאת יכולה לפתוח פתח לחשיבה על דרכי התמודדות, לבקשת עזרה ולמציאת פתרונות.

היכולת להתמודד עם אכזבות, שינויים ואתגרים היא חלק מן המושג הרחב של חוסן רגשי. שפה רגשית עשירה עשויה לתמוך בתהליכים הקשורים לחוסן, משום שהיא מאפשרת לילדים לבטא מצוקה, לתקשר את צורכיהם ולהשתתף בשיח על דרכי התמודדות .לצד זאת, חשוב לטפח גם את המודעות לחוזקות האישיות. ילדים שמוזמנים לזהות את יכולותיהם, לבטא במה הם טובים ולהכיר בחוזקות של אחרים מקבלים הזדמנויות לחוות מסוגלות, שייכות והערכה הדדית.

כיצד משלבים את כל אלה באמצעות משחק ופעילויות חווייתיות?

מתוך התפיסה שהשפה היא כלי מרכזי להתפתחות אישית, רגשית וחברתית, פיתחתי במסגרת תוכנית ׳בונבון - מילים זה הכול׳ את הערכה ׳תיבת אוצר המילים של קסם: מדברים רגשות׳. הערכה פותחה על בסיס עקרונות מחקריים בתחום השפה וההתפתחות הרגשית־חברתית, והיא מבוססת על ספר הילדים ׳קסם של ילדה׳. הספר מספר על ילדה המתמודדת עם קשיים בלימודים ועם הצקות מצד חבריה, ומגלה כיצד הכישרון הייחודי שלה מאפשר לה לבטא את עצמה ולשנות את האופן שבו אחרים רואים אותה.

הערכה מיועדת לילדים מכיתה ב' ומעלה, ומשלבת קריאה, משחק, שיח ופעילויות כתיבה. היא נבנתה כרצף של הזדמנויות למידה, שכל אחת מהן מעמיקה היבט אחר של השפה והעולם הרגשי. 

להלן מספר דוגמאות:

הרחבת אוצר המילים הרגשי: גלגל רגשות דו־צדדי מאפשר להכיר תחילה רגשות בסיסיים ובהמשך להרחיב את ההיכרות לרגשות מדויקים יותר, כמו תסכול, עלבון, דאגה, סיפוק והקלה. משחקי הזיכרון, הרביעיות והבינגו מזמינים את הילדים לזהות מילים, להבין את משמעותן ולהשתמש בהן בהקשרים שונים.

זיהוי רגשות ומודעות רגשית: פעילויות המבוססות על הבעות פנים, אינטונציה, מצבים מחיי היום־יום וכתיבה ביומן אישי מאפשרות לילדים להתבונן ברגשות, לזהות אותם ולתאר את חוויותיהם.

הבנת מצבים מנטליים ונקודת המבט של האחר: במשחק ׳נקודת מבט׳ הילדים נכנסים לנעליהן של דמויות מהסיפור ומתארים מה הן מרגישות, חושבות ומקוות. בפעילות ׳לחוות את האחר׳ הם מנסים להבין כיצד חבריהם הרגישו באירועים אישיים, ומגלים שלא תמיד אפשר לדעת מה אדם אחר מרגיש בלי להקשיב לו.

העצמה וחיזוק תחושת הערך העצמי: באמצעות ׳פוסטר הקסמים שלנו׳ ו׳שקיק הקסם׳ הילדים מזהים את החוזקות האישיות שלהם, משתפים בהן ומתרגלים פרגון והערכה לחוזקות של אחרים.

שיח על התמודדות וחוסן רגשי: סיפוריהן של הדמויות והפעילויות האישיות מזמינים שיחה על קשיים, עלבון, תקווה, בחירה בדרכי פעולה והיכולת למצוא חוזקות גם במצבים מאתגרים.

ייחודה של הערכה הוא בשילוב בין העשרת אוצר המילים הרגשי לבין התבוננות במצבים מנטליים, הבנת האחר, מודעות עצמית והעצמה  -  באמצעות פעילות חווייתית המתאימה לבית, לכיתה או למפגש טיפולי.

מה אפשר לעשות כבר היום?

בפעם הבאה שילד מספר על חוויה רגשית, נסו להציע לו מילה מדויקת יותר: "יכול להיות שהרגשת מאוכזב?", "אולי גם קצת נעלבת?"

בעת קריאת ספר, התעכבו על רגשות הדמויות ועל המחשבות שמאחוריהם. שאלו מה כל דמות רוצה, כיצד היא מפרשת את האירוע ומה עשוי לעזור לה.

ובעיקר, אפשרו לילדים לגלות שיש מילים רבות לתיאור העולם הרגשי שלהם, ושכל מילה חדשה פותחת אפשרות נוספת להבנה, לביטוי ולשיחה.

כי ככל שיש לילדים יותר מילים לדבר על רגשות, כך מתרחבות האפשרויות שלהם להבין את עצמם, להקשיב לאחרים וליצור קשרים משמעותיים.

---

מקורות נבחרים

Aram, D., Fine, Y., & Ziv, M. (2013). Enhancing parent–child shared book reading interactions: Promoting references to the book's plot and socio-cognitive themes. Early Childhood Research Quarterly, 28(1), 111–122. https://doi.org/10.1016/j.ecresq.2012.03.005

Bergman Deitcher, D., et al. (2021). Promoting preschoolers’ mental-emotional conceptualization and social understanding: A shared book-reading study. Early Education and Development, 32, 501–515. https://doi.org/10.1080/10409289.2020.1772662

Brazzelli, E., Grazzani, I., & Pepe, A. (2021). Promoting prosocial behavior in toddlerhood: A conversation-based intervention at nursery. Journal of Experimental Child Psychology, 204, 105056. https://doi.org/10.1016/j.jecp.2020.105056

Denham, S. A., et al. (2003). Preschool emotional competence: Pathway to social competence? Child Development, 74, 238–256. https://doi.org/10.1111/1467-8624.00533

Ensor, R., Spencer, D., & Hughes, C. (2011). ‘You feel sad?’ Emotion understanding mediates effects of verbal ability and mother–child mutuality on prosocial behaviors: Findings from 2 years to 4 years. Social Development, 20(1), 93–110. https://doi.org/10.1111/j.1467-9507.2009.00572.x

Hoemann, K., Xu, F., & Barrett, L. F. (2019). Emotion words, emotion concepts, and emotional development in children: A constructionist hypothesis. Developmental Psychology, 55(9), 1830–1849. https://doi.org/10.1037/dev0000686

Ornaghi, V., et al. (2015). Let’s talk about emotions! The effect of conversational training on preschoolers’ emotion comprehension and prosocial orientation. Social Development, 24, 166–183. https://doi.org/10.1111/sode.12091

Pons, F., et al. (2003). Individual differences in children's emotion understanding: Effects of age and language. Scandinavian Journal of Psychology, 44, 347–353. https://doi.org/10.1111/1467-9450.00354

Streubel, B., Gunzenhauser, C., Grosse, G., & Saalbach, H. (2020). Emotion-specific vocabulary and its contribution to emotion understanding in 4- to 9-year-old children. Journal of Experimental Child Psychology, 193, 104790. https://doi.org/10.1016/j.jecp.2019.104790

Tompkins, V., et al. (2018). The relation between parents’ mental state talk and children's social understanding: A meta-analysis. Social Development, 27, 223–246. https://doi.org/10.1111/sode.12280

Trentacosta, C. J., & Fine, S. E. (2010). Emotion knowledge, social competence, and behavior problems in childhood and adolescence: A meta-analytic review. Social Development, 19, 1–29. https://doi.org/10.1111/j.1467-9507.2009.00543.x

Wellman, H. M. (2014). Making minds: How theory of mind develops. Oxford University Press. https://doi.org/10.1093/acprof:oso/9780199334919.001.0001

לקריאה נוספת: לוין־אשר, ב' (2026). תיבת אוצר המילים של קסם: מדברים רגשות – מדריך למשתמש. מבית ׳בונבון - מילים זה הכול׳.