אִמָּא מְבַקֶּשֶׁת מִמִּיכַל לָשִׂים שַׂקִּיק מָלֵא צִמּוּקִים "בַּמָּקוֹם", אַךְ מַהוּ הַמָּקוֹם הַמַּתְאִים לְשַׂקִּיק צִמּוּקִים? 
עַל הַכִּסֵּא שֶׁל סַבְתָּא, עַל שִׁדַּת הָאִפּוּר שֶׁל אִמָּא אוֹ אוּלַי מִתַּחַת לַכַּר? וּמָה יִקְרֶה לַצִּמּוּק בַּחֲדַר הָאַמְבָּט? 
מִיכַל הַקְּטַנָּה מַחְלִיטָה לְחַפֵּשׂ מָקוֹם מְיֻחָד לְשַׂקִּיק הַצִּמּוּקִים כְּדֵי לְשַׂמֵּחַ אֶת אִמָּא.
הַאִם תַּצְלִיחַ מִיכַל לִמְצֹא מָקוֹם כָּזֶה? וְאֵיךְ תָּגִיב אִמָּא?
 
ספרה המשעשע של בוני לוין-אשר מציג את ההתמודדות עם המשימה מנקודת מבטה של מיכל ומשתף את הקורא בתהליך החשיבה שלה בדרך לפתרון הבעיה. לצד ההנאה מהקריאה, הספר שואף לקדם כמה מטרות שפתיות: 
ראשית, הוא כתוב בחרוזים וכולל פזמון חוזר. אלה מעודדים את הילדים להשלים מילים ומשפטים מהטקסט. שנית, הוא חושף את הילדים למבנים לשוניים מתקדמים הכוללים הטיות של הפועל בעתיד ומשפטי תנאי (למשל כאשר מיכל מדמיינת מה יקרה לצימוקים אם תמקם אותם במקום מסוים בבית). נוסף על כך, הוא מאפשר לילדים להתנסות בתרגילי חיסור פשוטים שכן כמות הצימוקים בשקיק הולכת ויורדת עם התקדמות העלילה.